בלוג אופנה

Posted by & filed under הורדת שירים.

בלוג אופנה אומר לה שהיא כל הזמן רוצה ורוצה אבל בלוגרית האופנה מאיה קושניר רוצה דברים מאד יפים. אנחנו מבינות לליבה ומביטות בבחירות

לכל אחד יש מילה שהוא שונא. תמצאו לי בן אדם אחד בלוג אופנה בעולם שאוהב את כל המילים שיש לשפה העברית להציע. אני למשל, שנאתי את המילה "קונטיינר" בתקופת הטינייג'ריות שלי. למי מבינכם שלא היה בצופים , קונטיינר הוא מן מכולה גדולה שבה מאחסנים סנדות (סוג של גזעים דקים, ארוכים וכבדים) במשך השנה עד שמגיע מחנה הקיץ, ואז כולם מגיעים לשבט בבגדים שאפשר להרוס ומוציאים בעבודה סיזיפית סנדה סנדה כדי שבמחנה נוכל, בעבודה סיזיפית עוד יותר ובחום כבד, להקים את המבנים שישמשו לנו ללינה. היום נראה לי שהמילה השנואה

גם למי שבחרתי לבלות איתו את שארית חיי יש מילה כזאת שהוא ממש לא יכול לשאת. מדובר בכל מילה עם השורש ר.צ.ה שיוצאת לי מהפה. "כל הזמן את רק רוצה! רוצה את זה, רוצה את זה, רוצה גם את זה. את חזירה, אין לך גבולות!", הוא יורה את המילים כמו חיצים ממש כואבים. "לא לימדו אותך לשמוח עם מה שיש"?

נכון. זה לא ממש פוליטיקלי קורקט להגיד שלהסתפק במה שיש זה לוזרי. אבל איזה טעם לחיים יישאר לנו בלי לרצות דברים? בלי החיוך שנפרש על פנינו בכל פעם שאנחנו רואים בחלון הראווה משהו שהיינו מאוד שמחים להכניס לארון? בלי לדמיין איך תיראה החופשה הבאה שלנו? בלי לשאוף להשיג את אותם דברים שאנחנו רוצים? לרצות זה תשוקה, זה דמיון, זה שמחה. וזה לא שאני מממשת את כל הרצון הזה. בשביל זה, אני צריכה שאראלה ממפעל הפיס תתקשר אלי. אני עדיין בחורה עם רגליים על הקרקע שיודעת שזה חוסר אחריות לממש את כל הפנטזיות האלה. אבל לרצות לא עולה כסף וזה תמיד מותר.

ביום שבו אני סוגרת שלושה עשורים, לא תשמעו ממני כמה אני מרגישה זקנה, כמה אני מפחדת מהזקנה או בכי על קמט חדש שמצאתי. בגיל שלושים אני רוצה להרשות לעצמי לרצות. אחרי הכל זה היום שלי וביום שלי אסור לו לקרוא לי חזירה.
לכבוד יום הולדתי שחל היום, אני נותנת לכם הצצה לרצונות המוטרפים שלי ובוחרת שלושים דברים שאני מאוד רוצה לקרוא נגד כיוון השעון שירים להורדה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *